עניין אחר שהעסיק את המתווכחים על שם המדינה היה הקשר — הרצוי או הלא רצוי — בין השם המוצע ובין הדת והמסורת היהודית והשאלה עד כמה השם צריך לשקף את התקומה וההתחדשות ולדחוק את העולם הישן . דחיית הגלות על כל המשתמע ממנה הקרינה גם על הנימוקים לבחירת השם . היו שיצאו חוצץ נגד החידושים , וקראו לדבוק בשם המסורתי של הארץ — ' ארץ ישראל ' . לדעתם שם זה מקפל בתוכו היסטוריה בת אלפי שנים ונושא מטען תרבותי ודתי , ועל כן אין לדחותו לטובת שם חדש . במאמר ארוך בעיתון הצופה התמודד דב רוזן עם המבקשים שמות חדשים . בין השאר כתב כך : מרבים לדבר ולכתוב על " דור חדש " שקם בארצנו שכאילו ח " ו דבר אין לו עם עם ישראל העתיק . והלא המושגים " דור חדש " ו " עם חדש " שמות נרדפים הם כידוע ליודעי שם ... ויש מקצת אמת בדבר . מקצת ולא כל האמת . ומקובלנו חצי אמת שקר מלא הוא . שכן כל המעלות והיתרונות שמונים ב " דור החדש " אינם חדשים כל כך . אולי מפני שעתיקים הם וקדומים מאוד על כן נראים בעינינו כחדשים . לרוב מצביעים על חיינו המחודשים בארץ ועושים השוואה בינם ובין חיי העם בגולה כדי להבליט את הניגוד ולהוליד את החידוש . שאיפה לחירות ...
אל הספר