לעומת השמות ' ארץ ישראל ' , ' יהודה ' ו ' ציון ' , לא היה ' ישראל ' שם מוביל בתודעת הציבור כפי שהיא משתקפת במכתבים שהופנו לאישים ביישוב ובמכתבים שפורסמו בעיתונים . חלק לא מבוטל מן המציעים את השם ' ישראל ' פרסמו את הצעתם בבמה אקדמית או אקדמית למחצה ופחות במכתבים בעיתונים . יתר על כן , בעיתונות התקופה כונתה המדינה העתידית בעיקר בשני צירופים — ' המדינה העברית ' ו ' המדינה היהודית ' — ללא כל אזכור של השם ' ישראל ' . 42 לעתים באותה כתבה היה חילוף בין השניים . למשל כותרת של ידיעה בידיעות אחרונות מיום 9 . 5 . 1948 הכריזה : " נקבעו המועמדים למושלי המחוזות במדינה העברית " , ואילו בגוף הידיעה צוינו שמותיהם של המועמדים " לתפקיד מושלי המחוזות במדינה היהודית " . 43 ידידיה בארי הראה שבחודשים שלאחר החלטת החלוקה ואף בשבועות הסמוכים להכרזת המדינה " משל בכיפת התקשורת " שם התואר ' עברי ' בצירופים שונים : ' מדינה עברית ' , ' הדגל העברי ' , ' בשכונות העבריות ' , ' שלטון עברי ' ועוד . שכיח הרבה פחות ומצומצם בתחולתו היה שם התואר ' יהודי ' : ' המדינה היהודית ' , ' הממשלה היהודית ' . לעומת זאת " באותו פרק זמן ...
אל הספר