פסיקת בית המשפט העליון בעניין רסלר קבעה כי חוק טל הוא בלתי חוקתי ולכן בטל . האם ההסדר שאנו מציעים כאן נגוע גם הוא בפגם דומה או שמא הוא מציע מתווה לחוק שעתיד לעמוד בביקורת שיפוטית ? כדי לענות על שאלה חשובה זו יש לחזור ולעיין בהנמקות המשפטיות שהשמיעו שופטי הרוב שקבעו את בטלות החוק . בדיון קודם בחוק טל , בעניין התנועה למען איכות השלטון , נקבע כי החוק נועד להשיג ארבע תכליות : ( א ) לעגן בחוק הסדר של דחיית שירות לתלמידי ישיבות מתוך " הכרה בייחודיותה של החברה החרדית ובתרבותה , והכרה בערך הלימודים התורניים " ; ( ב ) להביא להגברת השוויון בנשיאה בנטל השירות הצבאי ; ( ג ) לקדם שילוב של הציבור החרדי בשוק העבודה ; ( ד ) לחתור לפתרון , על בסיס הסכמה רחבה , לסוגיית שירותם של תלמידי ישיבות . נקבע גם כי תכליות אלו הולמות את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכי השגתן מצדיקה פגיעה חוקתית בעקרון השוויון . הכרעות אלו צוטטו בהסכמה על ידי שופטי הרוב בפסק דין רסלר , ובראשם הנשיאה ביניש . ואולם על פי דעת שופטי הרוב , בדיקת פעולתו המעשית של חוק טל , לאחר עשר שנות תחולה , מגלה כי הוא כשל בהשגת תכליו...
אל הספר