כאמור לעיל , אנו סבורים כי אין לעשות שימוש בדין הפלילי כדי לכפות את גיוסם של החרדים . החרדים דוחים את גיוסם שלא על מנת להשתמט מאחריות אלא משום העדפה ערכית – זהותית , שנובעת מהשקפת עולם . לכן , גיוס בכפייה עלול להוביל את החרדים אל בתי הסוהר ולא אל בסיסי הצבא . לפיכך יש לשאול כיצד יובטח שיעדי הגיוס השאפתניים שהוצגו לעיל יושגו הלכה למעשה ? שאלה זו חשובה במיוחד לאחר שההסדר הקודם — חוק טל — הוכרז כבטל משום שכשל בהשגת תכליתו המרכזית : גיוס חרדים לשירות בשיעור מתקבל על הדעת . לפיכך — ושלא כמו חוק טל , שלא קבע מנגנונים חוקיים שיתמרצו את הגיוס — יש בהסדר המוצע כאן סדרת תמריצים חיוביים ( מתן הטבות על עמידה ביעדים ) ושליליים ( הטלת סנקציות לא פליליות בגין אי – עמידה ביעדים ) שיושתו על הגורמים הרלוונטיים ברמה האישית , המוסדית והקהילתית . מערך התמריצים נועד להשיג את היעדים באמצעות התערבות מזערית הן בצד הנותן ( המתגמל ) הן בצד הנוטל ( המעניש ) .
אל הספר