ההסדר המוצע לא משיג שוויון מלא בנטל בגלל דחיית הגיוס לחרדים וקיצור תקופת השירות . בכל זאת הוא ניתן להצדקה משום הנימוקים שהועלו בדבר החשיבות שיש לייחס ללימוד תורה הן בעיצוב הזהות החרדית הן בהשפעה על הזהות היהודית של המדינה . ואולם תנאי הכרחי לקיום שיווי המשקל המוצע הוא שמירה קפדנית על אכיפת הכללים שייקבעו על מנת להבטיח את השגת היעד של לימוד התורה הן באשר לקהל היעד , בשנים שקודמות לגיוס , הן באשר לשליש המחזור הדוחה את גיוסו גם מעבר לגיל הקובע . דחיית שירות למי שאינו מקיים את חלקו אלא מנצל את שייכותו לקהילה החרדית על מנת להשתמט מנשיאה בנטל מהווה הפליה בין דם לדם ופוגעת בביטחונה הרוחני והגשמי של המדינה . הכללים שיבטיחו את העמידה בהסדר " תורתו אומנותו " יחייבו כל תלמיד ללמוד לפחות 43 שעות שבועיות , כמו שבוע העבודה המקובל במשק , במשך כל השנה ( למעט חופשות " בין הזמנים " ) . על התלמיד תוטל חובה להצהיר בכתב על מקום הלימוד ( שם המוסד וכתובתו ) ועל הפרישה של שעות הלימוד שלו במהלך השבוע . הצהרה זו תשמש בסיס לבדיקה ולפיקוח על מידת עמידתו בכללים . האחריות לאכיפת הכללים מוטלת לא רק על רשויות המדינה ...
אל הספר