קומוניזם א–לאומי

עד לפילוגו בשנת 1923 לא נשמעו בגדוד ערעורים על השילוב שהתקיים בו בין חתירה להגשמתם של יעדים לאומיים ובין חתירה להגשמתם של יעדים חברתיים בעלי גוון קומוניסטי . עם זאת , מיעוט של חברים דרש עוד לפני הפילוג לשנות את סדר הקדימויות שנקבע לפעולותיו , ולהציב בראש את החתירה לקידומו של השינוי החברתי , תוך כדי התאמתו לאפשרות התרחבותה של הקומונה הגדודית . במועצת הגדוד השישית , שהתכנסה באוקטובר , 1922 דרש חבר הגדוד יהושע לנצמן להגדיר מחדש את אופיו הקומוניסטי של הגדוד באופן שלא יחייב שותפות חיים כחלק מן השותפות במסגרת הקומונה הכלכלית : אצלנו ערבבו תמיד את הפרינציפים של קופה משותפת וחיים משותפים . חיים משותפים אינם לגמרי היסוד של הגדוד . הקופה המשותפת אומרת שכל הכנסות החברים נכנסות לקופה אחת וכל אחד יקבל ממנה במידה שווה את הספקתו , אבל זה לא מחייב שכל החברים יחיו דווקא ביניהם חיים משותפים . [ ... ] הגדוד צריך להיות הרפובליקה הסוציאלית שלנו בזעיר ענפין . בכיוון זה אנו צריכים ללכת ובהתאם למטרה הסופית הלזו . . 8 על ראשית השפעתה של הפק " פ בגדוד בשנת , 1924 ראו שפירא , ' השמאל בגדוד העבודה ' , עמ ' . 152 ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב