פרק עשירי שאלה של מרות

שאלת המרות בגדוד העבודה כמסגרת וולונטרית מעלה תהייה הנשענת על פרדוקס מובנה . טבעה של מרות שהיא נשענת על הסדרי אכיפה או למצער על האפשרות להפעיל סנקציות ממשיות כנגד אלה המפרים אותה . עם זאת , חברים השייכים למערכת וולונטרית יכולים לבחור בכל זמן נתון אם ברצונם להשתייך אליה . בסיסה של קבלת מרות במערכת זו נשען אפוא על נכונותם של חבריה לקבל על עצמם את מרותה מתוך הזדהותם עם המסגרת שאליה בחרו להשתייך . על כן ראוי לתהות אם יש צורך בקיומם של הסדרי מרות בחברה שהשותפות בה תלויה כל העת ברצונם החופשי של חבריה . מה משמעות הסכמתם של חברי המסגרת הוולונטרית לקבל על עצמם את מרותה כאשר הם יכולים בכל עת לערער על ההחלטות הקשורות בהם באמצעות ביטול חברותם באותה מסגרת ופרישה ממנה ? האם הסדרי מרות הם בגדר הכרח בחברה וולונטרית ? וכן , מדוע נחוץ לאכוף על כל השותפים במערכת שכזאת הסדרים אחידים ? עבור גדוד העבודה , שפעל כמסגרת וולונטרית והשתייך בעצמו למסגרת וולונטרית רחבה יותר , ההסתדרות הכללית , הייתה לשאלות האלה משמעות קיומית . מידת יכולתה של הנהגת הגדוד להפעיל את מרותה כהנהגה מרכזית המוסכמת על כל פלוגותיו קבעה את ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב