ניגוד האינטרסים הכלכלי בין המערכת הקיבוצית למסגרת הקומונלית הארצית החריף את המחלוקת הפנימית שהתגלעה בגדוד למן ראשיתו כארגון ארצי והתמקדה בשאלת מהותו ומטרותיו כארגון ארצי . בגדוד העבודה החלו להתגבש שני מחנות מרכזיים , שנחלקו ביניהם בשאלת מהותו של הגדוד ומטרותיו כמסגרת ארצית . עמדת המיעוט הייתה כי על הגדוד לפעול כמערכת התיישבותית ולהתנהל כקומונה ארצית של יישובים שיתופיים ופלוגות עבודה זמניות , שישמשו כמסגרות קליטה והכשרה ראשונית למצטרפים החדשים לקראת התיישבותם בעתיד , וכן כתשתית טרום – צבאית של היישוב במקרה הצורך . מחנה זה שאף להקים קיבוצים גדולים כדגם קומונלי והתיישבותי חדש . תפקידיו של המשק הקיבוצי היו אמורים להיקבע בהתאם לצרכיו המשתנים של המשק הציוני הלאומי : קליטת עלייה , אחזקת שטחים המיועדים להתיישבות וניהול משק חקלאי ותעשייתי עצמאי . תומכי הגישה הזאת דרשו מן הגדוד כי יפנה את עיקר משאביו הכלכליים לפיתוח קיבוציו ושאפו להפכו בהדרגה לקומונה קיבוצית ארצית . עמדת הרוב ראתה בגדוד קומונה ארצית המבוססת על מערכת יצרנית וצרכנית משותפת . לפי גישה זו אמור היה הגדוד להתנהל כקומונה ארצית , כלומר ...
אל הספר