כישלונה של מערכת האספקה המשותפת בגדוד העלה חשש ממשי מפני התמוטטות כלכלית שתיגרם בשל הפסדיו המתמשכים של הגדוד . הנהגת הגדוד העריכה כי מערכת האספקה היא הגורם העיקרי למצב הכלכלי הקשה . הניסיון לנהל מערכת צריכה משותפת ברמה ארצית בתנאי המציאות של שנות העשרים בארץ ישראל נדון לכישלון מראשיתו . להקמת המערכת , שהייתה אמורה לטפל בצורכיהם של כ – 600 איש ואישה , נדרש ארגון יעיל וכוח אדם מיומן הבקי בניהול . לרשותו של הגדוד לא עמד כוח אדם מיומן דיו לניהול מערכת רחבה כזאת . הקשר בין הפלוגות לא היה רציף או מהיר דיו כדי לאפשר ניהול ריכוזי יעיל של כולן במקביל . קושי נוסף נבע ממבנהו הארגוני של הגדוד , שכלל מגוון פלוגות שהתנהלו בתוכן על יסודות משקיים שונים . מבנה זה יצר ניגודי אינטרסים בין חלקיו השונים של הגדוד , וכן בין מסגרתו הארצית לבין הפלוגות המקומיות . לדוגמה , בקיבוצי הגדוד החקלאיים חושבו צורכי המשק היצרני והצרכני בהתאם לתכנית המשק הכוללת . כמערכת שיתופית יכול היה המשק ( לו נוהל באופן עצמאי ) לתבוע מחבריו צמצום זמני כדי לגייס תקציב לפיתוח ענף כלכלי שיניב רווחים בעתיד . צמצום מעין זה , שהיה כרוך בוו...
אל הספר