שאלות של שותפות

ערבות הדדית משמעותו החברתית של רעיון הקומונה ( הן הארצית והן המקומית ) בגדוד נתפסה על ידי חברים רבים כשאיפה ליצירת חברה של שותפות המקיימת ערבות הדדית בין חבריה . תחומיה של ערבות זו ותכולתה לא הוגדרו והתפרשו על כן באופנים שונים . זכאותם של כל חברי הגדוד לשירותי בריאות , לכלכלה ולסיוע במקרה של מחלה או של פציעה ( בהתאם ליכולתו הכללית של הגדוד ולמגבלותיו ) הייתה בגדר מוסכמה מקובלת , אך לחלק מן החברים לא היה בה די . מידת יכולתם להסתייע בגדוד לשם פתרון בעיותיהם המשפחתיות היא שקבעה את הסיכויים להמשך חברותם . במועצת הגדוד החמישית הציג יצחק לנדוברג את הצורך במתן עזרה לקרובי חברים . הוא טען כי חברים רבים נאלצים לעזוב את הגדוד משום שעליהם להרוויח כסף לשם משלוח עזרה למשפחותיהם . שותפות הגדוד במתן העזרה נראתה לו חלק מזכויות היסוד שעל הקומונה להעניק לחבריה : ' אנחנו צריכים להחליט שעניין העזרה לקרובים הוא צורך לא פחות הכרחי ממזון , מדירה , מהלבשה ויתר הצרכים שעליהם אנחנו מוציאים כסף . אם נחליט ככה אז נוכל בלי קושי מיוחד להפחית מהוצאותינו ולהקדיש סכומים ידועים גם למטרה הזו ' . . 17 מועצת הגדוד החמישית...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב