תחושת המהפכנות הציונית והחלוצית שפיעמה בתנועת העבודה הארצישראלית ובגדוד העבודה התבטאה בכמיהה ליצירת תכנים חברתיים ותרבותיים חדשים , שיבטאו את ערכיה הלאומיים והחברתיים של הציונות הסוציאליסטית ויבדלו אותה מן התרבות היהודית המסורתית . הרצון להתרחק מן התכנים הדתיים והמסורתיים של התרבות היהודית היה משותף לרבים מהחברים , אך הדרך ליצירתה של תרבות חלופית שתבטא את התכנים החדשים הייתה ברורה פחות . נושא זה של יצירת תרבות עצמית בא לידי ביטוי באופנים שונים . פעילויות חברתיות רבות ענו בפשטות על הצורך ביצירת הווי חברתי משותף בחבורות העבודה השונות ובפלוגות , במסגרת של מפגשים ספונטניים , בריקודי הורה ליליים , בשיחות נפש אישיות וקבוצתיות וכדומה . פעולות אחרות נועדו ליצור תוכן חיים תרבותי חדש . האחרונות אפיינו בעיקר את מסגרות הקבע שפעלו בגדוד , כלומר את הפלוגות העירוניות ואת הקיבוצים . העיסוק הציבורי בתוכן החיים המשותפים בא לידי ביטוי בכמה מישורים . במישור החברתי – בניסיון לעצב מוסכמות חברתיות של תרבות חיים משותפת וכללי התנהלות ציבורית . במישור התרבותי ניכר החיפוש אחר תכנים רוחניים וביטויים טקסיים חלופיי...
אל הספר