בתום שנת העבודה הראשונה של גדוד העבודה כמסגרת ארצית הלך והתברר הפער בין השאיפה מרוממת הרוח לבנייתה של מסגרת חדשה , שוויונית , תומכת ויציבה מבחינה כלכלית וחברתית , לבין המציאות . שנת העבודה הראשונה במשק המשותף הסתיימה בהפסד כספי , וקיבוצי הגדוד עמדו על סף התמוטטות כלכלית , בהיעדר תשתית משקית יציבה . חלק מן ההפסדים נגרם בשל תנאים חיצוניים כאקלים וכטיב הקרקע . הפסדים אחרים , צפויים אף הם , נבעו מהיעדר ניסיון חקלאי אצל מרבית החברים ומידע דל על תנאי הסביבה – הרכב הקרקע , האקלים , מידת התאמתם של גידולים חקלאיים שונים לתנאי האזור והאופן הרצוי לפיתוחו של משק החי בתנאי הסביבה . החקלאים המעטים מבין החברים שהשתייכו לאנשי העלייה השנייה נעדרו רקע מתאים לניהול משק גדול . תקציבי התשתית שאמורים היו להגיע למשקים מן הקרן הקיימת ומקרן היסוד בוששו לבוא , ובידי הגדוד לא נמצא סכום מספיק שיאפשר השקעות במשק החקלאי . הצעתם של נציגי קרן היסוד לזכות את עין חרוד בתקציב לשיעורין מנעה אפשרות לקנות בעלי חיים או לבצע השקעות חקלאיות ראשוניות ( כגון קניית זרעים ) בהיקף הנדרש בתחילתה של העונה החקלאית . כתוצאה מכך לא נוצ...
אל הספר