כדי להבין כיצד התקבל נוסח התקנון שבו הוגדרה מטרת הגדוד כ ' בנין הארץ ע "י יצירת קומונה כללית של העובדים העברים בא " י ' , בשונה מכל שאר הנוסחים , יש להבחין בין הדרך שפירשו המנסחים ( גולומב וטבנקין ) את עיקרון הקומונה הכללית לבין הפירוש המרחיב שנתנו לו אנשי גדוד העבודה מאוחר יותר . פירוש מרחיב זה הוא שעמד במוקד הוויכוח הרעיוני על התקנון . קומונה למטרות הגנה כוונתו של אליהו גולומב בניסוח עקרון הקומונה הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל הובהרה לחברי גדוד העבודה כבר במועצת האיחוד במגדל ( המועצה השנייה , . ( 17 . 6 . 1921 הוא הסביר כי ' ניסוח זה נועד להגדיר מתכונת ארגונית' שתאפשר להקים מסגרת מעין צבאית רחבת היקף , אך מונהגת בידי הנהגה מרכזית ובעלת יכולת ניידות מהירה ממקום למקום לפי הצרכים הלאומיים . גולומב העריך כי מסגרת קומונלית ארצית תתאים לכך מבחינה ארגונית : הסידור בקיבוצים קטנים [ קבוצות קטנות ] הנתונים כל אחד אך לעצמו , מפריע בעד ארגון ההגנה , הדורשת את מסירותו של החבר לענייני הציבור הרחבים בשעת חירום זו . אין אנו צריכים להמשיך לסדר נקודות יישוביות קטנות , שחברינו שם יהיו קשורים קשר ...
אל הספר