אורחות החיים במחנה מגדל

מוסדות משותפים ארגון החיים המשותפים במחנה אפיין את גישתו החברתית של הגדוד בהמשך . בתשתיתה של גישה זו עמדה ההנחה כי אפשר ליצור חברה מתוקנת על ידי הקמתה של מסגרת חברתית וארגונית שתושתת מתחילתה על יסודות נכונים ( צודקים , שוויוניים , הוגנים ועוד ) . הגדרת עקרונותיו של הגדוד , אופן התארגנותו ומטרותיו כבר בעת הקמתו כגדוד אוטונומי מקומי במחנה מגדל , ביטאה את הגישה הזאת , העתידה להיות אחד מתווי ההיכר של הגדוד גם בהמשך דרכו . באספה שנערכה ב – 18 בדצמבר 1920 נקבעו הגופים הארגוניים המשותפים לכלל פלוגות העבודה בגדוד המקומי . מועצת צירי הקבוצות . נקבע כי כל קבוצת עבודה השייכת לגדוד ומונה בין שישה ל – 12 חברים רשאית למנות נציג מטעמה למועצה . בתקופת מגדל . 39 את טענות התומכים בכללן ראו שם , עמ ' . 77 - 75 . 40 בהרצאתו בפני האספה הכללית של חברי הגדוד כינה יצחק לנדוברג את המועצה שאמורה הייתה לקום , ' מועצת ראשי הקבוצות ' . הסולל , , 1 עמ ' . 49 במדור ' כרוניקה ' , באותו גיליון , עמ ' , 62 דווח על החלטת האספה הכללית להקים ' מועצת צירי קבוצות ' , שכבר קיימה שלוש ישיבות ובחרה בוועדות השונות . כמו כן צוין...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב