תקופת מגדל – הגדוד כמסגרת אוטונומית

גיבושם המשותף של העקרונות החברתיים החל במחנה הגדוד שהוקם בסמוך למושבה מגדל . באספה הכללית של מחנה גדוד העבודה בכביש טבריה - טבחה , שהתקיימה ב – 18 בדצמבר , 1920 שרטט יצחק לנדוברג , ממנהיגי הגדוד , את קווי המתאר הרעיוניים הראשונים שעוצבו עד לשלב המעבר למגדל , ולא התעלם ממגוון הגישות ומן השוני בציפיות הפועלים שחברו למסגרת הגדודית : לא רק צורת גדוד העבודה , אלא גם הרעיון עצמו , עצם שאיפת הגדוד , לא היה ברור לפנינו . יש אשר חשבו , כי הגדוד הוא צורה חדשה של ארגון הפועלים , אשר בעזרתו יעלה בידי הפועל לפתור הרבה משאלות חייו החמורות [ ... ] יש אשר חשבו כי הגדוד יהיה המוצא של החומר האנושי הדרוש להתיישבות , [ ... ] היו אשר נתנו לו ערך רב בהגנת הארץ , ביצירת טיפוס העובד המוכן תמיד להחזיק באת וברובה בבת אחת . היו גם כאלה , שהביטו על חברי הגדוד כעל קיבוץ אידיאליסטים , המקדישים עצמם קרבן לכל צורך ציבורי אשר יתגלה בחיי עמנו בארץ . כל הכיוונים השונים הללו לא התמזגו מלכתחילה לתכנית שלמה . היוזמים האמינו כי התכנית תבוא מעצמה , מתוך החיים . . 28 מיומנו של יקותיאל בהרב עולה כי שוחט לא פעל כשליח אחדות העבו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב