חברים, פועלים ושכירים

בשנים שבהן התנהלה דגניה כחווה בחכירה ( עד 1920 ) התבסס עיקר המשק החקלאי של הקבוצה על גידולי פלחה . בשיאן של העונות החקלאיות העסיקה . 1 בררנותה של הקבוצה הושוותה בידי האגרונום שלמה דיק , שניהל את הקואופרציה במרחביה , כמקבילה לשיטת השכר המדורג שהונהגה במרחביה ( שיטה זו נדחתה בדגניה בטענה כי אינה שוויונית מפני ששכרם של הפועלים משולם לפי טיב עבודתם , דבר היוצר פער כלכלי ביניהם ) . שלמה דיק טען כי בדגניה אורח החיים לא שוויוני , שכן היא אינה מקבלת באופן שווה כל מי שרוצה להצטרף אליה , אלא בוררת את חבריה , בעוד מרחביה קולטת פועלים ללא פניות ולכן נאלצת לדרג את שכרם בהתאם לתפוקתם . ראו על כך פז – ישעיהו , ' דגניה ומרחביה ' , עמ ' . 265 - 263 והשוו טענה זו לנאמר באספת חברי דגניה שעסקה בצורך להגביל את גודלה של הקבוצה ולברור את חבריה בקפידה : פרוטוקול אספת חברי דגניה , ראש השנה תרפ " ד ( ספטמבר , ( 1923 ארכיון דגניה . . 2 דוגמה לבעייתיות זו אפשר למצוא , למשל , בדיון שנערך בדגניה בשאלת האפשרות לקבל למסגרתה קיבוצים שלמים ( הכוונה לקבוצות פועלים מאורגנות ) או חברים בודדים . בעייתיות זו עלתה גם מן הדיו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב