הרצון ליצוק תוכן תרבותי וחברתי לחיי הקבוצה העסיק את חבריה לא רק בהקשר החינוכי , אלא גם כחלק מהתמודדותם הפנימית בשאלות עיצוב החיים המשותפים . הרצון לבטא את ערכי החברה בחייה התרבותיים של הקבוצה לא הבשיל עדיין לכלל מערך תרבותי מקיף ומנומק . מרבית החברים הביעו את רצונם ליצור תרבות , מסורת וחג שיהיו ייחודיים לדרך הקבוצתית ויבטאו חברה יהודית וחילונית – חברה היונקת מעברה הלאומי והתרבותי , אך אינה מזדהה עם תוכנה הדתי של היהדות . עם זאת , הם התקשו לגבש חלופה משמעותית ומספקת דיה . דבריו של . 62 בשנות השלושים המאוחרות התגבשו דפוסי החינוך המשותפים באופן שונה : משקי חבר הקבוצות – דגניה א ודגניה ב – המשיכו לחנך את ילדיהם במשותף מבית הספר היסודי ועד גמר תיכון . משקי הקיבוץ המאוחד ( אשדות יעקב ואפיקים ) קיימו בתי ספר מקומיים לכיתות היסוד והצטרפו לתיכון החקלאי בבית ירח בכיתות הגבוהות , ואילו משק בית זרע , שהשתייך לקיבוץ הארצי , יצא ממסגרת השיתוף הזאת . ראו על כך פורת , היחיד והיחד , עמ ' . 222 - 198 יעקב ברקוביץ באספת חברים שהתכנסה בשנת 1927 לדיון בענייני חינוך , אך עסקה גם בשאלת היחס לדת ולחג , מציגים...
אל הספר