חוות כנרת ואום ג'וני

חוות כנרת , שהוקמה על אדמת דלייקה › – אום ג ' וני ב – 8 ביוני 1908 ביזמת המשרד הארצישראלי , הפגישה כוחות שונים שעתידים היו לפעול בעת ובעונה אחת ובמשולב בדרך החתחתים שהובילה ליישובה של הארץ . בכנרת פעלו בשיתוף פעולה המוסדות הציוניים ונציגותם בארץ – המשרד הארצישראלי , האדמיניסטרציה המקצועית שפעלה מטעמם , האגרונום משה ברמן , שניהל את החווה , וציבור הפועלים מעולי העלייה השנייה , שראה עצמו מחויב אישית ומעשית להגשמתם של הרעיונות החברתיים והלאומיים שבהם האמין . כל הגורמים הללו פעלו מתוך קשר עמוק לרעיון הציוני , אך ייצגו פרשנות שונה באשר לדרך יישומו וליעדים החברתיים וההתיישבותיים שבהם האמינו . יחסם של המוסדות המיישבים בתנועה הציונית ושל האדמיניסטרציה המקצועית להתיישבות החקלאית בארץ בראשית דרכה כבר נחקר בהרחבה . כאן נתמקד בציבור הפועלים . לדידו השתלבה הקמתה של חוות ההכשרה בכנרת בתהליך של שינוי הדרגתי ביעדיו החברתיים – לאומיים ובהמרת המאבק לכיבוש העבודה , שהלך והתברר ככישלון , במאבק לכיבוש הקרקע ובהמשך בפנייה להתיישבות פועלית עצמאית . . 39 שמה של החווה ניתן לה בידי מזכיר החווה יהושע רדלר – פלדמן...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב