פרק ראשון שורשי היחד

עד לשנת 1904 היה עיקר הפעילות של התנועה הציונית מדיני . עם מותו של תיאודור הרצל חל שינוי באופייה של המדיניות הציונית , והיא שילבה מעתה פעילות התיישבותית מעשית בארץ ישראל עם פעילות מדינית בזירה העולמית . הנהגתה של התנועה הועברה לדוד וולפסון , שהיה קרוב בתפיסתו הציונית לרעיונותיו המדיניים של תיאודור הרצל , אך בד בבד גברה בה השפעתו של אוטו ורבורג , שייצג את הזרם הציוני המעשי . ורבורג , שהיה בעל ידע רב בנושא ההתיישבות – ידע שצבר בפעילותו כיועץ לפרויקטים קולוניאליים גרמניים – שאף לפתח את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשיטות קולוניאליות . בקונגרס הציוני השישי , בשנת , 1903 ייסד ורבורג את הוועדה לחקירת ארץ ישראל , וזו פעלה עד שנת . 1907 ועדה זו הייתה אמורה לקדם פרויקטים ציוניים שנהגו עוד בתקופתו של הרצל , אך לא הוחל במימושם המעשי בשל הציפייה להשגת צ ' רטר מדיני לפעילות הציונית בארץ ישראל , שתכלול את הקמתם של תחנת ניסיונות חקלאית , חוות הכשרה למתיישבים יהודים ויישוב קואופרטיבי . לפי תכניתו של ורבורג נועדה רכישת האדמות לפרויקטים להיערך במימון לאומי , באמצעות בנק אנגלו – פלשתינה ( להלן : בנק אפ "...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב