במבוא ובדיון בפרקים ה - ז ו כא צןינה עמדתו המחמירה של מחבר ספר הטבלים בדיני הדם . השוואה בין ספר היובלים לחיבור לוי הארמי הראתה שמחבר היובלים היה מודע לקיומה של דעה אחרת ועל כן הפך את איסורי הדם לתנאיה של הברית שנכרתה עם האנושות כשיצא נח מך התיבה . עם מי מתווכח בעל היובלים ? לפי מגילת מקצת מעשי התורה סברו הפרושים ששחיטת חולין מותרת בירושלים . ' ואולם מחבר היובלים מזהיר פן יראה הדם על גוף השוחט ועל הבגדים וחוזר ומזהיר מפני אכילת הדם ומצווה על כיסויו , מכך ניכר שהוא מתפלמס עם דעות המקלות גם בשאלת היחס לדם . דעות אלה ביתן לדלות מספרות חז " ל , ואפרט את ההלכות בספרות זו החשובות לענייננו . א , בהלכת חז " ל אין מכסים דם בהמה אלא רק דם חיה וערף ( משנה , חולין ו א ) . דם בהמה נשחטת : "' כמים " . מה מים מותרים בהניה אף דם מותר בהכיה . מה מים מכשירים את הזרעים אף דכו מכשיר את הזרעים . מה מים פטורים מלכסות אף דם פטור מלכסות ' וספרי דברים , עא , עמ ' 36 ו ) . ב . חכמים מבחינים בין ' דם הכפש ; היינו דם הקולח בזמן השחיטה והוא החייב כיסוי לביו י דם התמצית / דם שאינו קולת בשחיטה ( תוספתא , זבחים ח יז ...
אל הספר