פרק נ

זהו פרק הסיום , שבו המחבר חוזר לנקודת הזמן עובה פתח - מעמד הר סיני . הוא שב ומעלה נושאים שהזכיר בתחילת ספרו : מצורת העגבת ( . 13 - 6 נ ; 32 - 17 ב הלכות השבת המופיעות בפרק כ מורכבות יותר מהמצוי בפרק ב , וראו נספח לפרק ב ) , התורה והתעודה ובה חלוקת מהלך ההיסטוריה לשבתות ויובלים ( , ( 4 נ ; 4 א התורה והמצווה ( , ( 2 נ ; 7 א הכניסה לארץ ( א , ( 4 ב ; 7 הגלות ( , 13 א כ , באופן נרמז , בהנגדה בין פס ' 3 לפס י 5 ) ואחרית הימים שאז יטהר עם ישראל מכל טומאה ( . ( 5 ב ; 23 א לרוב הנושאים יש עוגן בשמות פרק טז , שאת פסוקו הראשון המחבר מצטט בפסוק ר של פרק ב . מצוות השבת נמצאת בפרק טז ' ; 29 , 26 , 22 הכניסה לארץ מוזכרת במפורש ( טז ; 135 בועוא לוחות הזמנים גם הוא מופיע בפרק טז , שהרי מוזכר בו כי נותרו ערד ארבעים שנה עד שייכנסו בני ישראל לארץ ( שם ) , פרק נ הוא סיום יפה לספר משום שהוא מלמד את הקורא על משמעות תכניתו של אלוהים כהיסטוריה , שעליה הוא לומד החל בפרק ב . יובל יובלים , חמישים יחידות זמן של ארבעים ותשע שנים , חולפים מן הבריאה עד שנת הכניסה לארץ , ובעת הזאת זוכה עם ישראל במישור הלאומי למה שזוכ...  אל הספר