האידיליה המשפחתית שבה הסתיים פרק לה ממשיכה בפרק לו . יצחק משביע את כניו לקברו במערת המכפלה ואחר מצווה אותם על דרכיהם . המחבר משלב כאן ציוויים מדברי אברהם לבניו כולם ופרק כ 1 ומדברי אברהם ליצחק ( פרק כא ); מצווה על אהבת האח , על עבודת האל ועל ההימנעות מעבודת האלילים . הקרבה לשני הפרקים מבליטה את מה שחסר בפרק שלפנינו . יצחק אינו מזהיר את כביו מפני הנישואים לבכות כנען ( פרק כ ) ואינו מזכיר את איסורי הדם ( מרכזו של פרק כא ) אולי משום שבשני אלה חטא עשו לטענתו ולה 13 - ' . ( 14 יצחק מאריך מאוד באזהרה מפגי פגיעה באח : חמישה פסוקים ( 1 ו - 7 ) מוקדשים לה ולעתשה , כרת ואבדון . אזהרה זו תשמש את המחבר בדה לגיטימציה של עשו התוקף את אחיו בפרקים לז - לוז . כך נערמות הסיבות להכרתת עשר וזרעו : תערובת עם זרע כנען ; זלזול באיסורי הדם ופגיעה באח . בחלקו השני של הפרק יצחק מחלק את רכושו בין שני בניו . עשו מודה שיעקב הוא הבכור ועל כן הוא יודען כחוק את החלק הגדול ברכוש ואת הבירה שבנה אברהם , שרטוט חיי המשפחה האידיליים ממשיך שעה שהמחבר מספר על מות לאה . האישה הדחויה של ספר בראשית הופכת להיות אהובה ומוערכת (...
אל הספר