פרק טז

פס ' : 28 וברכנלהו לעולם ואת כול זרעו אחריו בכול דורות הארץ : אברהם מברך ומקבל ברכה בתמורה . כי עעוה חג זה במועדו כתעודת לוחות השמים : אץ אברהם במעשיו יוצר חנ ; הוא זוכה לקיים מה שיצווה בהמשך על בני ישראל , פס ' : 30 וכי יתנו זרים על ראשם וכי יקתו ענף עץ עבות וערבי נחל : כאמור . נראה שחובה זר חלה רק על הבאים למקדש בימי החג . פס י ו : 3 ויקח אברהם כפות תמרים ופח עץ הדר ובכול יום היה סובב את המזבח בענפים , שבע ביום , בבוקר : אי 1 בו מוצאים אח הקפת המזגח במקרא . המצוי ביובלים תואם חלקית את מצוות ערבה כפי שהיא מפורטת בספרות חז " ל : ' בכל יום מקיפין את המזבח פעם ארזת , ואומרים : אנא ה ' הושיעה נא , אבא ה ' הצליחה נא ... ואותו היום מקיפין את המזבת שבעה פעמים ' ( משנה , סוכה ד ה ) . ויהלל ויודה לאלוהיו על הכול בעומחה : ' [ הלל וברך ו ] הודא בענפי עץ ' , בקטע מקומראן המדבר על חג הסוכות , המסורת לומר פרקי תחלים בעת בעגוע המינים מצויה גם במשנה ( סוכה ג ט , רכן ד ה דלעיל ) , אולם יש מקום לדקדק מה בדיוק נאמר על פי שתי המסורות , ביובלים מדובר על הודיה והלל ; במשפט מהמשנה 1 מדובר על בקשה : ' אנא ...  אל הספר