פרק ז

פרק זה הוא הרחבה של סופו של פרק ט ( פס י 18 ואילך ) שבבראשית . בבראשית נח נוטע כרם ומפיק יין : ' ויחל נת איש האדמה וייטע כרם ' ( , ( 20 ט תקותו של אביו למך שהובעה עם הולדתו של נח ' זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אדרה ה " ( 29 ה ) מתקיימת , נח מצליח בגידול הגפן והאדמה מעניקה לו שמחה . ' אדם ' השני הסיר את קללת אדם הראשון והאנושות פותחת דף חדש ורבלשון ספר בראשית : ' ויחל נח איש האדמה ' ) . כך נשלם המעגל שהחל עם הולדתו של נח . אין פלא אפוא שבשלב זה מסופר על מותו של נח וט , ( 29 - 28 אף כי מבתיבה כחגולמית היה יכול לראות בהולדת בביו ובגי בגט שעליהם מסופר בפרק הבא . ברם בתוך סיפור זה משתרג סיפור אחר . נח משתכר ומתערטל . שם ויפת מכסים את ערוותו בעוד חם מביט באביו . נח פותח כאן את פיו בפעם הראשונה מאז הוזכר שמו בבראשית . מילותיו הראשונות הן קללה לכנען , בנו של חם . ראינו לעיל שהקללה לאדם הראשון מרוככת בירבלים , גם התקווה שבדברי למך אינה זהה לזו שבמקרא . בפרק שלפנינו אין סגירת מעגל כלשהרא , ואכן אין הוא כולל את סיפור מותו של נח , זה נדחה לסוף פרק י , הפרק פותח בסיפורת , נטיעת הכרם ...  אל הספר