כתבים בעברית שני חיבורים , אחד משלהי העת העתיקה ( ספד אסף הרופא ) ואחד מימי הביניים ( מדרש ויסעו ) , מגלים כאמור דמיון לפרקים או ליחידות ספרותיות מספר היובלים , אך קריאה מדוקדקת בהם מעלה שאין הם עותק של ספר היובלים אלא של מקורותיו . במדרש תדשא , אף הוא מדרש ימי ביניימי , מצריות כמה מסורות הדומות מאוד לנאמר ביובליס , וכראה שלפני מתברו היה מקור עברי של הספר או אנתולוגיה ובה ציטוטים nrcPfl עם זאת , מה שמצוי במדרש תדשא אינו ציטוט ישיר והוא מעובד בהשפעת ספרות חז " ל - תוכנית וצורנית . ר ' משה הדרשן , שהכיר את מדרש תדשא , עיבד את המצוי בו בשעה שחיבר מדרש רב היקף ושמו ' בראשית רבתי ' . חיבור זה לא השתמר . עקבותיו מצויים במדרש אגדה שפרסם ש ' בובר ובמדרש בראשית 224 המדרש פורסם על פי שלשה כתבי יד בירי עפשטיין , מדרש תדשא , עמי קל - קעא . על הדמיון ליוכלים ראו עמי קלנ - קלט . ראו גם : הימלפרב , הדים , עמ י . 126 - 123 רבתי מצומצם בהיקפו שפרסם ת ' אלבק . " גם בהם מצריות מקבילות ליובלים , אולם אלה הדים או פרפרזוה ולא ציטוטים . * כתבים ביוונית ספר היובלים תורגם כאמור ליוונית , ברם תתתז זה לא השתמר...
אל הספר