ספר היובלים מציג את עצמו כדבר האל שניתן בכתב לעם ישראל בסיני . חיבור אחר עם טענת סמכות דומה לזר של היובלים הוא מגילת המקדש . העמודות הראשונות של המגילה לא השתמרו בשלמותן , אולם בסופה של העמודה השנייה מצויים שברי שורות ובהן פסוקים משמות לד , הפרק המדבר על מתן התורה למשה בהר בסיני , ומכאן שמאורע זה שימש רקע להצגתה של המגילה - על כך יש להוסיף שהדובר במגילה הוא האל עצמו . האופן שבו המגילה מציגה את עצמה מלמד את הקורא , שחמישה חומשי תורה הם סיכום קצר שנמסר בשלבים - חלקו בהר סיני , חלקו בערבות מואב , חלקו במישרין מן האל , חלקו מפי משה - של מה שניתן כולו מהאל למשה בכתב - במגילת המקדש , בהר סיני . עיון בחיבור לוי הארמי יסייע לשחזר את שיקוליו של מחבר היובלים ( ובדומה . של מחבר מגילת המקדש ) כבחירת הטענה שספרו ניתן בסיני . חיבור לוי הארמי כולל כאמור קובץ הלכות שחיטה והקטרה . בבסיס ההלכות עומדים הציוויים המקראיים בדבר הקרבת קרבנות , אלא שבקובץ יש פרטים רבים שאינם במקרא . לענייננו כאן חשובה העובדה שהקובץ אינו מסמיך את עצמו לפסוקי המקרא ובם אינו מתיימר לדבר בלשון מקראית - הוא נכתב בשפה הארמית . מעיצ...
אל הספר