דיני שחיטה וקרבנות

המאמץ לזהות את השקפת עולמו של המקרא בצירוף המגמה התועלתנית המבקשת לרכז את הפולחן במקדש השפיעו רבות על עיצוב דיני שחיטה וקרבנות בהלכה הכוהנית . על חשיבותה של המחלוקת הזאת בעיני בעל היובלים מלמדת העובדה שהיא עולה בספר הן בפרקים ה - ז והן בפרק כא , מחבר ספר היובלים שולל כאמור כל פולחן חוץ מקדשי . במידה רבה בהתאמה לכך ספר היובלים , וחיבורים אחרים ובהם מגילת המקדש ומגילת מקצת מעשי תורה אוסרים שחיטת חולין בירושלים ( ואולי אף בסביבתה ) בעוד הפרושים מתירים זאת . . 205 rav UV , TP 1 TO 25 מקורו של הוויכוח שמנהל המחבר עם מתנגדיו הוא בסתירה שבתוך המקרא עצמו בין ויקרא יז לבין דברים יב . בויקרא יז , שהוא פרק מאסכולת הקדושה , מובעת יראה משפיכת דם חיות ובהמות , בפרק באסרה שחיסת חולץ : הפרק דורש שכל שחיטת בהמה , הן לעולה הן לאכילה , תיעשה פתח אוהל מועד ( ובתרגום למציאות - בבית המקדש ) כדי שדם הבהמה יובא אל המזבח ככפרה \ ונ דם חיה ועוף שאינם ראויים למזבח רוייבים להיות מכוסים בעפר . השוחט שחיטת חולין נאשם כרוצח : ' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ' ( יז . ( 4 בדברים יב לעומת זאת הגישה מקלה למדי , שחיטת חולין מ...  אל הספר