'אין זה משנה איפה חותכים': מבוא לקריאה זן־בודהיסטית בכתבי יואל הופמן

דרור בורשטיין במאמר זה אבחן את יצירתו של יואל הופמן מהפן הזן – בודהיסטי . הופמן הוא חוקר של המחשבה והספרות היפנית , וגם הסינית , ומתרגם נודע משפות אלו . למיטב ידיעתי לא רבים מקוראיו העמיקו בפן הזן – בודהיסטי של יצירתו . מבקרים רבים אמנם העירו בקצרה על הרקע המזרח – אסיאתי של הופמן , שהוא גלוי לעין , אך הסתפקו , אם בכלל , בהפניה לכמה מתרגומיו , ובחרו לקרוא את יצירתו מזווית מערבית , כמעין מוטציה של פרוזה אירופית מודרניסטית או כסוג של פרודיה עליה . קריאות אלו הביאו כמובן לכמה מסקנות מעניינות לעצמן , אך גם לאי – הבנות רבות ואפילו לתרעומת חוזרת ונשנית של מבקרים . יוצא דופן עיקרי הוא מאמר חלוצי של נילי רחל שרף גולד , שפורסם בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת . מאמרה עוסק כולו בנושא שגם אני מבקש לעסוק בו , והוא נוגע במספר זיקות עקרוניות בין עבודתו האקדמית והתרגומית של הופמן ובין כתיבתו הספרותית . המחברת מצביעה על הזיקה שבין יצירתו הספרותית של הופמן ובין שירי המוות היפניים המאופקים , המרסנים את הכאב בצורתם החמורה ובמבטם המצומצם ; על הקשר בין הסוגה היפנית של ' ז וּ היטס וּ ' , המאפשרת תנועה חופשי...  אל הספר