מגדר, ריטואל ווידאו־ארט

יעל גילעת ' כיצד יצא הקול מהאור הקדמון וכיצד יצא מן הקול עד שנעשית תנועה ומן התנועה כיצד הרוח נמשך ממנה מפני שהתנועה עצמה נקראת רוח ' . הקדמה בשנות השמונים של המאה ה 20 ואף קודם לכן החל מפנה באמנות בישראל ; את המפנה הזה אפשר לכנות ' מפנה היודאיקה ' . אולם חלף יותר מעשור עד שמפנה זה התאזרח בשדה האמנות בישראל וזכה לנראות ולנוכחות מוזאלית ואקדמית , שאנו עדים להן כיום . מקורותיו של מפנה זה הם שינויים חברתיים ותרבותיים אשר פקדו – ועודם פוקדים – את החברה בישראל ( ובכלל זה את שדה האמנות ) , בד בבד עם התהליכים המתקיימים באמנות הבין לאומית בנוגע ל ' הבעה יהודית ' באמנות . ' מפנה היודאיקה ' התאפיין בשלביו הראשונים ( שאפשר לכנותם ' הגל הראשון ' ) בהיות רובו גברי ובשליטת שני ממדים בו : הרליגיוזי פולחני שאמני , אשר נפתח במידה מסוימת לשפת הסידור ואף ליידיש מזה ; והקונצפטואלי טקסטואלי עברי תנ " כי מזה . ככל שנענה שדה האמנות בישראל למפנה התרבותי הזה , כן התחדדו השפעתם של המנהג וההלכה היהודיים על התרבות הישראלית והשיקוף של עולם מונחים פטריארכלי דתי ששיקפה הגדרת היחסים המגדריים בה . עוד בסוף שנות השבעי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב