מתחם הבבא סאלי בנתיבות כבבואה חברתית

הדס שדר , ליאת ורדי מבוא שני פנים לה , לנתיבות . פניה הראשונים נראים מוכרים . כעיירות חדשות רבות שבנו השלטונות לאחר הקמת המדינה , גם נתיבות בנויה באזור ספר , גם בה אפשר למצוא את הבתים הטוריים הארוכים המכונים ' שיכונים ' וגם את הכניסה אליה מפאר מגדל מים . הפנים האחרים של נתיבות הם פניה של הקד וּ שה . פניה של הקדושה הם בראש ובראשונה פניו הקשישים של הרב ישראל אבוחצירא , המכונה ' הבבא סאלי ' . בפאתי העיר , סמוך לבית הקברות , נבנה קברו של הרב . במרחק ממנו נבנו שתי ישיבות , תלמוד תורה , ביתו הפרטי לשעבר של הרב , המשמש גם לקבלת קהל , ומבנה מנהלה . כיום בנויים לצד קבר הבבא סאלי קברים קדושים נוספים . מפגש זה בין עיירת השיכון הציבורי למבני הדת טומן בחובו מפגשים נוספים . לא רק בין החילוניות ובין האמונה אלא בייחוד בין ' ישראל הראשונה ' וההגמונית , המושתתת כביכול על המודרנה האירופית , ובין ' ישראל השנייה ' , שדימויה מושתת על דמותם של העולים החדשים ממדינות האסלאם , על מנהגיהם ועל אמונותיהם . מאמר זה סוקר את ההתפתחות הפיזית של מתחם הבבא סאלי בנתיבות , ומפרש באמצעותה את התמורות בחברה הישראלית . ניתוח ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב