יחסה של האורתודוקסיה לשפה העברית: המקרה של כתב העת הלבנון

רוני באר מרקס באחרית ימיו של הרב יוסף חיים זוננפלד , רבם של קנאי ירושלים במחצית השנייה של המאה ה – 19 ובראשית המאה ה – , 20 כשהוא התבונן במבט לאחור בדרכה של האורתודוקסיה , הודה זוננפלד באוזני בן שיחו הרב משה בלוי כי ההנהגה החרדית נכשלה בפיענוח המערכה המתנהלת בין המחדשים למשמרים ובהתמודדות עם מוקדי העימות ביניהם . לתפיסתו , ההנהגה החרדית לא העריכה את כוחה ואת עצמתה של העברית ככלי נשק במאבק זה , ולפיכך לא פעלה לטיפוחה כאמצעי תקשורת ומכשיר שממלא תפקיד מרכזי בעיצוב מערכות החיים ובשיקופן . ' אתה יודע ? ' , הוא אמר למנהיג הּ של אגודת ישראל הירושלמית , ' אולי שגינו שלא החלטנו אנחנו בבואנו לארץ ישראל להנהיג את הדיבור בלשון הקודש , כי אז היינו מקדימים את החופשיים והיינו מוציאים על ידי כך מידיהם את הנשק הכי חזק ' . הרגשת ההחמצה העולה מדבריו של הרב זוננפלד מעלה שאלות אחדות בנוגע למקומה ולמעמדה של הלשון העברית בקרב הציבור האורתודוקסי לא רק כשפת דיבור , אלא כאחד ' השחקנים הראשיים ' בתהליכי החילון שהלכו ושינו את פניה של החברה היהודית מן המחצית השנייה של המאה ה – . 19 האם ידעו מה הכוח הטמון בלשון העב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב