העיסוק המתרבה כתופעותיה של הלשון העברית בת ימינו יש בו כדי להעיד שאיר מטילים עוד ספק בקיומה רבייחודה של לשון ז . 7 לפיכך ראוי לשאול אם לא הגיע הזמן לכלול את תוצאות המחקרים והבירורים בתופעות המבודדות לעצמן בתיאור מקיף ושלם שיציג את הלשון הזאת במלוא מערכותיה לפני החוקרים והלומדים . לאמתו של דבר לא נוכל להתעלס מהעבודות החשוכות שנועדו למלא חסר זה \ אלא שלא כטלה הדרישה לתיאור חדש מכול וכול עכשיו , ארבעים שנה להופעת " העברית הישראלית " וכאן , בישראל עצמה ובעבודה שתיכתב עברית . בין הנושאים שחקר העברית החיה חייב להיזקק להם בולט במשקלו החברתי מעמדה של הלשון העברית שאפשר לראותה כלשון " תקנית " . כעמוד כדברינו כאן על התקניות כלשון החיה , על ההסתבכויות שבה ועל כיותי פתרונות הנראים לנו . א . > ש לשון " תקן " בעברית החיה בחוגי הבלשנות המתארת " תקף ' ( standard ) ו " תקניות ז standardization ) ' ) מילות חרם הן : יש לתת ללשון לחיות את חייה , להתפתח בלא התערבות במהלכה , וכביכול אין לך סמכות שיהיה אפשר להצדיק את קביעותיה כנורמה מחייבת בלשון . אלא שעקרונות " מדעיים " יאידאולוגיים אלו לעצמם והמציאות החכרת...
אל הספר