א מחקר העברית הישראלית כ > לד בסימן של מחלוקת בעשור הראשון לתקומת מדינת ישראל , אופייני לדעות החלוקות בו הוא שלא הגיעו החוקרים לכלל הסכמה אפילו על שמה של לשוך זו , ועדיין יש שאינם מודים בעצם קיומה . 1 אשר לשמה , יש קוראים לה " העברית החדשה ' / ויש קוראים לה "העברית 3 2 המודרנית " או בפשטות " לשון ימינו " . לעתים מדברים עליה בכינוי 1 " העברית המדוברת " או " לשון הדיבור " או " הלשון החיה " * ואף ככינוי "לשון 5 הצברים ' / אולם מאחר שכינויים אלו מצמצמים את תחום הלשון שמתכוונים אליה ( כגון " לשון הדיבור " : איך תיקרא צורתה הכתובה של עברית זול או " לשון הצברים " - כלום מוכנים אנו להגביל אותה הגבלה חברתית מעיך חז ) , נתקבל במשך הזמן השס שטבעו חיים רוזן : "העברית הישראלית ' , איך אפשר שלא להכיר בעצם קיומה של העברית הישראלית ? בזמן הופעת התיאורים המודרניים הראשונים עליה כראשית שנות החמישים של המאה 7 העשרים עדיין הטילו ספק בראייתה של לשון זו כחטיבה בפני עצמה וטענו שאץ היא אלא העברית העתיקה כמציאות חדשה , לשון שמתרוצצים כה יסודות * מתוך ספר זכרוך להרנ יוסף חיים לוקשטייך , כעריכת ליאו לגרמן , ניו ...
אל הספר