א . " ראה ב " בלשון התפילה מורגל כפינו הצירוף הפועלי הראנו ב ' מברכת המזון : " הראנו הי אלהעו בנחמת ציון עירך ובבניו ירושלים עיר קדשך , 1 וכל המצוי אצל המקורות יצביע מיד על כתוב מעין י ' א רך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי 11 ( תהלים צא . טז ) , שהוא סיום המזמור " ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן " . המזמור הזה גם נמצא כסדר התפילה , כפסוקי דומרא כתפילת שחרית של שבת ( יום טוב , כתפילת מוצאי שבת לאחר מעריב וכן בסדר תשכבו ! המת . צירוף זה כשינוי מה ( בבניין קל של הפועל במקום הפעיל } שכיח בקריאת התורה , בהפטרות ובקריאת המגילות '' כי אמרה אל אראה במות הילד " ( בראשית כא טז ) - בפרשת וירא ; " פן אראה ברע אשר ימצא את אבי " { בראשית מד , י לד ) - בפרשת ויגש ; " אם ראה תראה בעני אמתך ... " ( שמואל אי א , יא ) - בהפטרת יום ראשון של ראש השנה ( ככל העדות ) ; " צאינה וראינה כנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ... " ( שיר השירים ג , יא ) - במגילה שקוראים בשבת חול המועד של פסח ן ואין באלה אלא משום הדגמה בלבד . אם אנו רוצים לעמוד על משמעותם המיוחדת של הצירופים ראה ב והראנו ב , מן הדין שנחזור אל מקור...
אל הספר