מילת השלילה "אל" בעברית המודרנית

נפתרו את הבדיקה של שימושי אל בעבריה המודרנית במובאות ממילונו של אבךשושן מלשון הספרות העברית החדשה ? אצל אבן - שושן כלבד מצאנו שני מופעים של המבנה עם ל כינוי דבוק ועם ל מקור כטוי , אחד מכיאליק ואחד 1 מיצחק שנהר . המובאה מביאליק אינה לענייננו , נותרה אפוא מובאה אחת בלבד מספרות / " אל לו וחס לו לצר בגנה " ( שנהר כ * . ( 89 בתיאורי העברית בת זמננו נרשמת אל כמילת שלילה כמשפטי הרצייה ( voliiive ) להבעת מניעה איסור ( , ( prohibitive והיא בעלת ערך ריגושי 5 4 בתיאור זה . ויש שמגדיריס אותה בקיצור כמילת השלילה של הציווי . יש תיאורי שלילה בעברית המודתית המכירים כאל כמילת שלילה של פועל בצורת נוכח בלבד להבעת דרישה ( , [ request וצורות מדבר ונסתר מוגבלות 6 לשלב פורמלי מאוד . לאמתו של הדבר מצוי מכנה תחבירי של אל בעברית של זמננו ( ולא בלשון הגבוהה והפורמלית דווקא ) , שאינו נזכר בתיאורים האלה אלא נדרך שולית בלבד . לאיתורה ולתיאור התנהגותה של אל זו נעיין במעמדה הכולל של אל בעברית בת זמננו . אל כמילת התפקוד של האיסור ( צי > ן לשלילת השאה של ביצוע ) , כפי שהיא 7 משמשת בעברית כת rM n ממורשת לשון המקרא היא ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית