פועל יוצא המביע את גרימת הפעולה של הפועל העומד

בעקבות קר > אה ביש > הי ו לש " > עגנון בלשונות שונות נרשמו בשיטתיות הפעלים המשמשים לרוב כפעליס עומדים ( כלומר , יש לידם מקום אחד בלבד לצ [ יררף ] שנמני ] , NVJUH Nin ) העשויים להופיע במסיבות מסוימות גם ככעלים יוצאים ( כלומר , כפעלים דר אתריים : יש לידם שני מקומות לצירופים שמניים - לצש ! שהוא הנושא ולצש - ; המוגדר 1 מושא ) . התנהגות תחבירית דל ערכית זי כפופה למערכת יחסים הגיונית ( תוכנית £ ופורמלית ( שבסביבות התחביריות ) שאפשר לגלותה ולתארה . תוך ריכוז עיוננו בתנאים של יחסי גרימה שבין הפועל היוצא וכין הפועל העומד מצאנו את התופעה הלשונית הזאת בעברית המקראית ( וסימנים לה בלשון חכמים ) בפעלים המביעים תנועה במקום ( כגון ירד , עלה , הלן , יצא , שב ) 2 ובפעלים מתחומים סמנטיים אחרים כאחד ( כגון אבד , נשל ; 1 היחס ההגיוני של הגרימה ניכר בזוגות הופעותיהם של אותם פעלים עצמם , כגון שב f n n = 3 שב = הביא את פלוני לידי כך שתור , החזיר , ובעקבותיו מקובל השימוש כמונח " ארגטיב " ( = יוצר ) כלפי הפועל היוצא שבזוגות הפעלים האלה . לכאורה רשאים היינו לצפות לפעולתו של הארגטיב גם בעברית המודרנית ( הספרות...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית