1 הדיון על הצורות המורכבות כזה וכזאת בשנות החמישים והשישים נסב על תפקידן התחבירי של הצורות אם לוואים הן , ומשום כך הן מותאמות במין ובמספר אל הגרעין השמני שלפניהן ( כדעת עוזי אורנן ) , או שהן מילות רמז עצמאיות , ומכאן היעדר ההתאם שלהן אל השם שקדם להן ( כדעת 2 חיים רוזן ) . מאחר שעניינם של המתדיינים היה במידה רבה בעברית המודרנית , וליתר דיוק בלשון הדיבור של אותן שנים . מן הראוי לבחון את התנהגותן של צ > רות מורכבות אלו בלשון החיה כעבור כעשרים שנה של שימוש נוסף בהן . ייתכן שההתפתחות המאוחרת תאיר גם את התופעות שנידונו מהלשון הקדומה יותר , כבחינת " סופו מעיד על תחילתו / ויהיה בכך משום הערה לדיון בצירופנו כמקרה של שם תואר מועצם בעברית החדשה 5 הדיבורית ( כשהוא נחשב שם תואר מיסודו ) . בלשון ימינו ( המדוברת והכתובה כאחד ) הצירוף כזה ( אך מקרה הוא שנרשמו לפי שעה מעט עדויות לכזאת , כאלה בשימושים דומים ! הוא צירוף מועצם כבול ; עיקר אפיונו שהוא מתפקד כצןירוף ] שנמכין . אין לבקש אפוא את ההבדל כין לשון המקרא ללשון ימינו בתפקידים ההחכירייס השונים של הצירוף אלא במבנהו המורפולוגי ובשיוכו למבנים האפשריים...
אל הספר