זהר עכלר ואפרים לב מבוא בתקופה האיובית ( 1250 - 1187 ) הייתה הרפואה בירושלים ובכל סוריה רבתי ( א שאם ) ענף מקצועי יוקרתי ומשגשג . הסיבה לכך הייתה בעיקר מדיניותו של צלאח א - דין ( / 1193 - 1187 אשר ביקש להעלות את קרנה של ירושלים בעולם האסלאם . הוא עודד אנשי הלכה , מלומדים חשובים ובמיוחד רופאים מלאומים שונים לשבת בירושלים באמצעות תמריצים : רכוש , כסף ומעמד חברתי גבוה שהעניק להם , צלאח א דין ויורשיו גם בנו בית הולים , פיתחו את תופעת רופאי החצר הממלכתית , שיפרו את רמתם המקצועית של הרופאים , עודדו כתיבת ספרות בתחום הרפואה וכך עשו את ירושלים למוקד חשוב בין מרכזי הרפואה במזרח הקרוב . בתקופה הממלוכית הל שיבוי דרסטי לרעה במעמדה של הרפואה בירושלים והוא ניכר כמעט בכל התחומים שמנעו לעיל , דבר זה קשור לירידה התרבותית שחלה בתקופה הממלוכית ולמדיניות השליטים הממלוכים בכל הנוגע לפיתוח הארץ ככלל ולמעמדה של ירושלים בפרט . עם זאת עריץ התקיימו בירושלים שירותי רפואה שפעלו בזכות התשתית האיתנה שהונחה בתקופות הקדומות יותר . מטרת מאמר זה להציג את הידוע על הרפואה בירושלים בתקופה הממלוכית ועל מאפייניה . מאפייני ה...
אל הספר