ערלי הרגל וההיסטוריונים של התקופה ממעטים לתאר את חומה העיר , חריג מביניהם הוא מג 'יר א דין המתאר את שעריה בדיוק : בדרום - שער רובע המע ' רכים ; שער ציון ' המוכר כיום כשער רובע היהודים / במערב - ' שער סודי ' קטן המוניל למנזר הארמני , אולי השער שהדרך המובילה אליו נתגלתה בחסידות מגן ברושי ובצדה כתובת אירבית מ ; 1202 שער המחראב ' הנקרא כיום שער חברון' ( באב אלחיליל ); שער א רחבה . בצפון tr שער מנזר הסרבים ; שער העמוד ; שער א דאעיה - דרכר נכנסים לשכונת בנו זייד ; שער א סאהרה , במזרח - שער השבטים ( באב אלאסכאט ) . בסך הכול עשרה שערים . ' הבעיה היא שאם אכן לא היו חומות לעיר , מדוע נצרכה לשערים ? משולם מוולטרה ( 1481 ) מספר כי חומותיה של העיר הרוסות כולן , רק בצד אחד נותר מהן מעט ומשם הוא נכנס אל העיר , ™ עובדיה מברטנורה ( 1488 ) מתאר את מבניה היפים של העיר על אף ' חורבותיה והריסותיה ' וברור שהוא מתכוון לחומות ההרוסות , שבן אין לנו תיאור של חורבן בתוך העיר עצמה , ' במקום אחר הוא כותב שהעיר ' רובה חרבה והריסה / וגם שם נובעת ההתרשמות ממראה החומות ההרוסות , שהרי בעיר שהוא מתאר למעלה מארבעת אלפים...
אל הספר