פרק שני נציבי ירושלים הממלוכית

יוסף דרורי את ראשית השליטה הממלוכית על ירושלים מונים כרבי ל מ . 1260 הממליכים , שניצחו את המונגולים בקרב עץ גיאלית , הרחיבו בעקבותיו את שטח האחריות וההשפעה המצרית גם על מרחבים רבים בסוריה , עד לגבולה הצפוני התחום בנהר הפרת שמצפון וממזרח לחלב . כיצד , אם כז . נהגו הממליכים כירושלים , שנפלה לידיהם כלא מאמץ ? את מי הפקידו על ניהולה ? מה היו סמכויותיו ? כיצד שילבו את העיר במנהל האזורי ? קשה לתאר את מנהלה של ירושלים בראשית התקופה הממליכית על סמך המקורות הכתובים המוכרים לנו . נראה כי העיר , שעדיין לא הייתה פטורה מסכנת כיבוש מחרש כידי הצלבנים , ואשר גם פולשים מונגולים ממזרח סיכנו את הקיום כה ועקרו ממנה ולו לשעה את תושביה , לא ריתקה אליה אוכלוסיית קבע עשירה ואפילו תלמידים , למדנים וחסידים , שהרבו לפקוד אותה בעשורים שקדמו להשתלטות הממלובית , ספק אם עשו כן בראשית ימיה תחת השלטון הממלוכי . אין סימנים לכך שירושלים נהנתה ממעמד גבוה . הסולטאנים הממלוכים הסתפקו בהבלטת מעלותיה הדתיות והקדושות של העיר או בניצולן אך לא השקיעו בטיפוחה כתחומים אחרים , יום יומיים ושגרתיים . לירושלים ניתן מעמד מנהלי מוגבל ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי