ירון בךנאה עד ערב מלחמה העולם הראשונה הייתה החברה היהודית בירושלים רובה ככולה חברה מסורתית שחיה בעיר קדושה לשלוש הדתות . כיוון שכך הוסיפו חייה של העדה היהודית . שהלכה וגדלה במאה התשע עשרה . לעמוד בסימנה של הרת , שנותרה אף היא בצביונה הישן . תמורות ניכרות התחוללו אמנם בעולם שבו חיו יהורי ירושלים , בעיקר לאחר שנות השלושים של המאה , אך רק מעטות מהן השפיעו במישרין על תודעתם ועל חייהם , הם , ובעיקר הרבנים שבהם , דמיינו עבר ללא רבב מוסרי או דתי , וביקשו לחזור לדגם איראלי שלמעשה לא היה קיים מעולם . היישוב היהודי שבץ החומות , שהוסיף להיות רוב מניינה ורוב בניינה של קהילת ירושלים , שימר את אורחות חייו עד קצה של מלחמת העולם הראשונה וסיום השלטון העותימאני . לשמרנות זו היו גורמים אחדים ; רבים מיהודי העיר היו תלמידי חכמים או גברים ובשים בערוב ימיהם , שביקשו להשלים את ימיהם בעיר הקודש בתפילה . כלימוד ובחיי פרישות ואך טבעי היה כי רגשותיהם הדתיים , שמרנותם ואדיקותם יעצבו את חיי היום יום שלהם , גורם נוסף היה תפיסתם של אנשי ירושלים את קהילתם שלהם כקהילה קדושה , תפיסה שהייתה לה חשיבות תעמולתית כבירה אך חי...
אל הספר