עדינה מאיר מריל בפרק הזמן שכין השכים 1917 - 1799 השתנתה התמונה האדריכלית של העיר ירושלים ללא היכר מבחינת גודלה , סגנונותיה ותוכנה . העיר העתיקה קיבלה קר רקיע חדש בעקבות הופעתם של כתי הכנסת החדשים , אשר כיסותיהם המרשימות התחרו בכיפת הסלע ובכנסיית הקבר ולצריחים המוארכים של המסגדים נוספו מגדלי פעמונים של כנסיות אחדות . ' בתוך העיר העתיקה ומחוץ לה נבנו נוסף על בתי המגורים בתים תכליתיים וייצוגייס כבתי מנהל , כתי ספר , אכסניות , מלונות , כתי חולים , בתי יתומים וכמובן גם בתי מסחר , המבנים , שהוקמו בתקופה העותימאנית המאוחרת כירושלים משקפים במובהק את השינויים הפוליטיים , החברתיים והתרבותיים שחלו בעיר . לא השלטון העותימאני שישב בקושטא הוא אשר עיצב את התמונה האדריכלית של העיר כמאה התשע עשרה אלא הכוחות האירופיים , כוחות אלו 2 הפכו לבעלי השפעה גדלה והולכת באזורנו ואחד הביטויים לכך היה בנייה מגוונת ואינטנסיבית . ירושלים שתחת שלטון האימפריה העוה ' מאנית נתפסה כעיר פרובינציאלית בעלת חשיבות מוגבלת . ועל כן הסתפק השלטון לרוב במבנים קיימים . הם שופצו והורחבו כדי להתאימם לצרכיו והוקם רק מעט חדש . עם זאת י...
אל הספר