דוד קושניר ערב עזיבתו את העיר בקיץ 1908 שלח מושל המחח עלי אכרם ביי לשר הפנים הממונה עליו תזכיר ובר הביע את השקפותיו על יכולתה של המדינה להבטיח גם להבא את ריבונותה על המקום , רכך כתב : לרועה להור מעלתך השר החשיבות המיוחדת שיש למחוז ירושלים , המעמידה אותו בדרגה שאין להשוותה עם מחוזות אחרים . ראשית בל , קיימות כאן בעיות המקומות הקדושים הנוטות תמיד ללבוש צורה של תקרית גדולה , אף מסיבה פעוטה , רמקרמה דנא הן הביאו לשפך רם בין העדות הנוצריות השונות ולהתערבות השלטונות באמצעות המשטרה ואפילו הכוחות המזוינים . שנית , קיים וכאןו היסוד היהודי שאיננו נרתע משוס קרבן להתיישב במחוז ירושלים - ארתו הוא חושב לארצו שלו ממש - ולרכוש כאן קרקעות , ויסור זהו מהרוח את רוב תושבי העיר עצמה . שלישית , בשל קדושתה הידועה לנצרות חשובה ירושלים בצורה יוצאת מן הכלל לכל מדינות אירופה . במיוחד מופנית לירושלים שימת ליבן היתרה של צרפת , בעלת החסות על הקתולים , ורוסיה הטוענת לראשות העולם האורתודוקסי . רביעית , חשיבותו של המחוז עלתה כמה מונים גם כשל היותו גובל במצרים ובשל התוויית הגבול החוצץ וביניהם ] , חמישית , יש גם כמחרז י...
אל הספר