כללו של דבר

נכל חילופי נוסת , ובייחוד כשיש נין הנסזזים הפרשי זמן ניכרים , באים לידי ביטוי עקבות ההשתלמות האישית של הסופר כמו גם השינויים במצב הלשון ובנורמות הספרות המקובלות , ושניהם עשויים להביא לידי התחזקותן של תכונות סגנוניות אחדות והיחלשרתן של תכו 1 ות ארורות . חילופי הבוסח בשני פרקי " בישוב של יער " מלמדים שנתמעטה השפעתן של הסלאבית והיידיש וגברה אחיזתה של לשון זזז " ל . ' הגעש הברוקי ו " קדחת ההרחבה " שככו במקצת . והאחידות הלשונית גדלה הן מבחינת פרטי הלשון הן מבחינת הסגנון : לשון השיחה ויתרה כמידה רבה על המימזיס ועל הלשון המומצאת גם יחד והתקרבה ללשון הסיפר התקנית . אפשר אפוא לומר שהזז צמצם אח הבדלי המשלב הפנים ספרותיים שכין לשון השיחה ללשון המספר ושמר ביתר הקפדה על הבדלי המשלב החוץ ספרותיים שכין לשון הפרוזה האמנותית שלו לבין הלשון הקיבוצית שמחוץ לספרות , ואם הייתה השפעה לדיבור העברי על כתיבתו , היא הייתה כעיקר על דרך השלילה . הרגישות ללשונות הדיבור הזרות , הבאה לידי ביטוי בכתבי הה בחיקוי היידיש רהתימנית היהודית . לא נעצרה על ספה של העברית המדוברת , וסיפורים כמו " הדרשה" 2 ( שגיבוריה דוברי עבר...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית