" לפני כמה עשרות שנים " , כתב בן חיים בשנת תש " ך , " היה מספר הנרדפים יתר הרבה על הבוהג היום ; כלומר המשתמשים בעברית אז לא חשו כל הבדל ביניהם , וניתן להראות זאת בכל תחומי הלשון . כתחכיר ובדקדוק הצוררת כמו כאוצר המלים , עשירות מופלגת זאת העמידה ומעמידה את קובעי משמעותן של מלים וצורות לשון לפני בררת תמיר : צורה פלונית או הנרדפת עמה ? או שמא שתיהן כאחת ? שלא ניתנה רשות לאדם לחיות את האחת ולהמית את האחרת , ואולם לאמתו של הדבר רבים מן הנרדפים לא היו כלל נרדפים מתחילת בריתם , אלא הוחזקו לנרדפים " ( במלחמתה של לשון , , ( 165 בן חיים מתבונן במצב הלשון של " לפני כמה עשרות שנים " בעיניו של "קובע משמעות " , של מניח מונחים ( עיקר עבודתם של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית עד לייסוד מפעל המילון ההיסטורי בשנת תשי " ט ) . אבל התמונה שהוא מצייר היא גם הרקע לעבודתו של הסופר כאותן השבים , ועוד יותר במקרה של הזז : חוסר הקביעות והגיבוש שאפיינו את התקופה ו " העשירות המופלגת " כנרדפים בשל אכדן המשמעויות הסגוליות שלהם ערלות בקבה אחד עם בטייתו הסגנונית לריבוי נרדפים ומקבילות , ראף . 182 לצמדים ושלשות בלשון הה...
אל הספר