בסיפור " לביבות " , שהיה אמור להיות הפרק הראשון בספר השני של " בישוב של יער " , מתוארות קערות גדושות לביבות הנישאות בתהלוכה מן המטבח אל השולחן . התיאור מגיע לשיאו במילים " תוספת יתרה על העיקר , ' וגובה לה והדר לה , ודומה , אין קץ לתוספות , ולא מבין להם ולא סכום " ( לביבות , , ( 318 מילים אלה הולמות את העושר המילוני של הרומן . הה אומר כביבול : אין לשון עשירה ניתנת לשיעותן במנות מדודות , ורק גבולות הלשון יכולים לקבוע את גבולות העושר , " עושר " הוא " לרעה " כאשר הוא " שמור " , ועליו לצאת מן הכוח אל הפועל . עם שהוא מבצל את מצב הלשון שייחד את העברית משאר לשונות כאותה התקופה , שקד הזז על כינוס הנמצא לפניו . בספרות ש " עור לא הספיק לה הזמן שתעמוד על מליאתה " ( הזז , משפט הגאולה , . ( 34 האיסוף ברוח רעיונות הכיבוס הוא עבודת הכנה שפניה אל העתיה לא מבצע שימור שפניו אל העבר . לא כינוס האוצרות לשמר , לא האיסוף כשלעצמו , לא סיכום העבר , אלא עשייה כפועל ממש , חובת שימור הנכס משנית לשימוש החי בו . הבטייה החוקה להעשיר את לשון הסיפורת במילים ובצורות הייתה מונעת מבית ומחוץ : מחוץ - מן התחרות עם הספרויות...
אל הספר