נושא מעניין במיוחד מעמידים קווי הדמיק הנמשכים בין הלשון שבפי הדמויות הספרותיות לבין העברית שבפי דובריה בימינו . בלשון ימינו נפוצים יסודות עבריים משכבר הימים שחלו תזוזות בשימושיהם בעברית המדוברת - רובן בהשפעת לשונות שבמגע ובייחוד בהשפעת היידיש . כמה מהם מאפיינים גם את השיחה ברומן . אפשר שתזוזות אלה גילן כגילו של הדיבור העברי . אבל מקומן נפקד עוד זמן רב מן הייצוג הספרותי שלו בשיחה . שעיצובה היה כידוע תקני בדרך כלל ומעוגן בשימושי העברית הקלסית הכתובה . יש לשער שהזז , שבשעת כתיבת הרומן שהה בפריז והגיע ל ^ רק אחרי פרסומו , לא התכוון לחקות את הדיבור העברי אלא להציע תחליפים ופתרונות לעיצוב הדיבור היידי . עם זה נוכל לראות בגילויים אלה וכיוצאים באלה גם ניסיון לברוא לשון דיבור ולא רק אמצעי ספרותי לשם עיצוב לשון מדוברת זרה . אפשר לומר אפוא שהדוגמאות הבאות הן בגדר ניחוש או נבואה באשר למציאות הלשונית המתהווה בארץ ישראל , ותעתה המקדימה את זמנה לעומת המקובלות הספרותיות ששלטו בימים ההם . דוגמאות : שימושי המקור : היוםיבי - נו . לישון ! ( . ( 298 אמא , לאכול ! ( , ( 305 חידה , טוביה , ליטול את הידים ( (...
אל הספר