ג. מקורות הלשון וחלוקת התפקידים

אמן המחפש דרך חדשה פתוחים לפביו שני כיוונים מנוגדים : תפנית גמורה מן השיטה המקובלת מזה רהקצנה בה מזה . הזז בחר בזר רגם מזו לא משך ידו . והרעיד לא רק ללשון חכמים אלא גם לארמית שבתוכה וגם ללשון המקרא תפקידים החורגים מן השגרה . היפוך בתפקידיה המסורתיים של לשון חכמים . ראשית כניסתה של לשון חכמים לסיפורת העברית המודרנית הייתה מתוך היענות לתביעת המגמות הספרותיות הראליסטירת , אבל כתחום הלשון הפיגורטיבית שמרה לשון המקרא על בכררתה , הזז השלים את ההיערכות החדשה הזאת בתפנית נוספת : החומרים הלקסיקליים הברנים את הלשון הציררית ברומן " בישוב של יער " לקוחים רובם ככולם מן המשנה , מן המדרש ומן התלמודים , כמו בדימויים האלה : " כסואר קורות מתמוטט . פרץ רעם " ( 426 ) על פי " סראר שלקוררת " ( משנה אהלרת ג , ז ) , " פעמים כסילרן של צונן פעמים כאמה של חמים , פשטה רוח בנחת ובלט " ( 103 ) על פי " מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סלון של צרנן לתרך אמה שלחמיך ( משנה שבת ג . ד ) " מהביל דלק העשב בחמה . בהיכרת - שרף ' פשר . כשלג הפתרך בחלמרן של ביצה , על גבי קרררת הבית , רקדחו בחמה כמיני נגעים רמספחות עזות " ( 249 ) על...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית