על סדר, שעבוד וחופש

מי רה אריאל אני אהבתי את שאול אלוני , הוא אהב את העברית , וזו אינה מפסיקה לאתגר אותי . אז לכבודך , שאול , מאמר על קצת ממה שיש בה בלשון שכל בך מרתק , יש בה סדר , יש בה שעבוד , אבל גם הרכה חופש . ברשימה קצרה זו אנסה להדגים את חשיבות הסדר הלינאדי של הפסוקיות במשפט ( איזו פסוקית אנו נוטים למקם בתחילה ואיזו בסוף } . את תפקיד השעבוד התחבירי ( איזו פסוקית אנו מעדיפים לשבץ כמשפט עיקרי ואיזו כמשועכדת לפסוקית אחרת ומסומנת בש ) ואת החופש להשתמש בחלופות הנזכרות בדי לדייק במסרים / כקצרה : מסרים דומיננטיים . עיקר דברינו , נוטים להופיע במשפטים עיקריים . ואנו מעדיפים לשבצם בעמדה סופית דווקא . לעומתם מסרים משביים . המהווים רקע לעיקר דברינו , נוטים להופיע כמשפטים משועבדים ובעמדה תחילית , שאלונים שעליהם השיבו דוברי עברית מאששים זאת . הם מראים שדוברים ונמענים רגישים להבחנות אלה . בשיח טבעי משתתפים דוברים , נמענים ומסר , לכאורה אין בעיה להגדיר מהו המסד שהדוברים מבקשים להעביר לבמעביהם . הוא מורככ מתוכן מסוים . למשל המבע להלן מוסר שתי פיסות מידע : הדובר מבקש מהנמענים שלא ישכחו שהוא הבוס , והוא מוסיף שהוא ר...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית