כה. השם "טבע"

. 1 השם " טבע '' בעברית הישראלית לא נטעה אם נאמר שהמלח טבע היא אחת ממילות היסוד של לשוננו / בה « ק הטבע , איתני הטבע , מדעי הטבע , טבע האם לאהוב את בניה - ביטויים אלה יעוד כיוצא בהם שבורים בפי הכול . המילה משמשת בהוראות שונות , השוות פחות או יותר לאלה של האנגלית nature ושל מקבילותיה בשפות האחרות , והוראות אלו מסתעפות משתי משמעויות יסודיות : האחת - העולם הממשי , העולם הנברא , על תופעותיו וחוקיו י השנייה - תכונה , אופי של כל דבר ויצור . שתי המשמעויות קשורות זו בוו , כי האופי הקבוע ככל דבר ניתן בו בשעת בריאתו . קשה להאמין שהעברית הקלסית , לשון המקרא והמשנה , לא ידעה מילה זר ובמקומה השתמשה במילים אחרות , שונות מהקשר להקשר , כגון יצירה , יקום , מעשה בראשית , תכונה , סגולה ועוד ( ראה מאלטר ) . המילה טבע במובנה המודרני לא הייתה בלשוננו בזמן העתיק . , 2 הפחגל " טבעי ' בהוראת ישקע' במקרא אנו מוצאים את הפועל טבע שהוראתו ' צלל , שקעי ( " הצילני מטיט ואל אטבעה " , תהליס סט , טו ) ואת השם טב ^ ת שהוראתו ( 1 ) ' תכשיט לאצבע , עיגול של מתכת הנושא חותמי ( ' יויסר פרעה את טבעתו מעל ידו " , כראשית מא , ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית